ריאד קבלנות והשקעות בע"מ נ' סנונו

החלטה

בפניי בקשה למחיקת סעיפים 8 ו- 13 לתצהיר עדות ראשית, שם הצהיר הנתבע כי תאריך הפירעון של השיק נשוא התביעה זויף ע"י התובעת ו/או מר אמיל זיאדה (הנפרע ע"פ השיק).

התובעת טוענת כי הנתבע טען בתצהיר שהגיש במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר בהוצל"פ (שהפך לכתב הגנתו עם קבלת ההתנגדות) כי הפרטים הרשומים בשיק לא נרשמו על ידו אלא ע"י מר זיאדה, אך בדיון מיום 6.3.13 בהוצל"פ אישר הנתבע, באמצעות ב"כ, כי הסכום והחתימה ע"ג השיק נרשמו על ידו. עוד נטען כי טענת הזיוף של מועד הפירעון סותרת את גרסת הנתבע בהליך ההתנגדות בהוצל"פ שם טען הנתבע כי "הפרטים שנרשמו על גבי השיק לא נרשמו על ידי", בעוד בתצהיר עדות ראשית הנתבע, נטען לראשונה כי נעשה זיוף בזמן פרעון השיק כאשר לשיטת הנתבע במקום "01" (במקור) נוספה הספרה "2", כך שתאריך הפירעון הפך מ- 21.3.01 ל- 21.3.012 . עוד נטען, כי טענת הזיוף שהועלתה לראשונה בתצהיר עדות ראשית הנתבע מהווה הרחבת חזית אסורה, ואף סותרת את תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), האוסרת העלאת טענות עובדתיות סותרות/חלופיות.

הנתבע טוען כי בתצהיר שתמך בהתנגדותו לביצוע השטר צויינה בסעיף 12 הטענה של זיוף, מרמה ועושק. התובעת מנסה לחסום את הנתבע מלהעלות טענות עובדתיות שיש בהם כדי להוציא את האמת לאור. הנתבע טוען כי הזיוף זועק לשמיים, מעולם לא נרשם תאריך שיק כאשר מציינים שלוש ספרות בשנת הפרעון. הוספת הספרה "2" לשנת הפרעון נועדה כדי לעקוף את טענת ההתיישנות.

התובעת הגישה תשובה לתגובה. נטען כי עפ"י תקנה 78 לתקסד"א, החלה גם על טענת זיוף, מדובר בטענה המצריכה פירוט עובדתי בכתב הטענות, אחרת ביהמ"ש לא ידון בה. הנתבע לא טען בשום מקום בכתב הגנתו כי שנת הפירעון זויפה אלא בסע' 21 לכתב הגנתו ובאופן כללי בלבד.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה זו, נחה דעתי לדחות את הבקשה.

התובעת טוענת בבקשתה כי טענת הזיוף מהווה הרחבת חזית או טענה שלא פורטה בהתאם לתקסד"א. אולם עיון בגרסת הנתבע בכתב הגנתו עולה כי אין מדובר בהרחבת חזית אלא בפירוט טענה שנטענה מלכתחילה בכתב ההגנה אם כי באופן כללי. כך לדוגמא נטען כי מדובר בשיק שניתן על ידו למר זיאדה לפני 12 שנים כשיק ביטחון (ס' 6). השיק ישן מאד, והחשבון ממנו יצא השיק היה רדום במשך 8 שנים ונסגר לחלוטין בשנת 2009 (ס' 7). השיק ניתן כשיק בטחון להלוואה שסולקה על ידו למר זיאדה לפני זמן רב ועל כן אין למר זיאדה עילת תביעה נגד הנתבע, וזאת בין היתר בשל התיישנות התביעה (ס' 9). מייעצים לנתבע והוא מאמין כי נרקמה נגדו קנוניה בין התובעת למר זיאדה בכדי לסחוט ממנו כספים שלא כדין (ס' 13). תמוה בעיני הנתבע עניין העיכוב הרב מאז מסירת השיק ועד ליום הצגתו לפירעון בבנק, ואם היה חוב כה גדול למי מהצדדים מדוע חיכו תקופה של יותר משנים עשר שנים (ס' 20). מייעצים לי ואני מאמין כי הפעולה שנעשתה ע"י התובעת ומר זיאדה גובלת בזיוף, מרמה ועושק (ס' 21). טענות אלה אינן מתיישבות אם טענת התובעת כי מועד הפירעון המצוין בשיק (21.3.2012) הינו אותנטי.

אומנם נטען בסע' 12 לכתב ההגנה כי הפרטים ע"ג השיק לא מולאו ע"י הנתבע, טענה שהנתבע חזר בה בחלקה (ראו: פרוטוקול מיום 6.3.13 בהוצל"פ שם אישר בתחילת הדיון כי הוא שרשם את הסכום הנקוב ע"ג השיק וחתם עליו). עם זאת, בחינת הטענות העובדתיות הנ"ל המהוות את קו ההגנה של הנתבע בתביעה נגדו מלמדת כי נסיבות הצגת השיק לפירעון בחלוף תקופה של מעל 10 שנים, אינן ידועות לנתבע, ובעיקר לאור טענתו כי ההלוואה, שהשיק שימש כבטוחה לפירעונה, סולקה על ידו זה מכבר למר זיאדה. כמו כן לא ברור לנתבע באילו נסיבות סוחר השיק ממר זיאדה לתובעת, ומה הפשר לעיכוב הרב בהצגת השטר לביצוע. טענת זיוף מועד פרעון השיק לא פורטה כדבעי בכתב ההגנה, אך היא משתמעת ושזורה בצורה שלא ניתן להתעלם ממנה, בכתב ההגנה, ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית.

בנסיבות דלעיל, איני רואה מקום לחסום את הנתבע מלפרט את טענת הזיוף שנטענה ע"י לראשונה במסגרת התנגדותו לביצוע השיק בהוצל"פ ופורטה באופן יותר ספציפי במסגרת תצהיר עדותו הראשית, רק מן הטעם שגרסתו המקורית בעניין זה היתה כללית ו/או עמומה.

6. סיכום:

לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט אדר ב תשע"ד, 21 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: